Bright Eyes - I’m Wide Awake, It’s Morning

סיפור על התרסקות מטוס שמסתיים בהומאז׳ לבטהובן וכל זה בכלל אלבום קאנטרי.

ברוכים הבאים ל״האזנה ביקורתית״ המקום בו אני שומע אלבומים מתחילתם עד סופם גם אם הם לא כוס התה שלי וכותב את דעתי המקצועית והאישית עליהם

קונור אוברסט הוא מספר סיפורים מדופלם.

הדרך שבה הוא כותב ומבצע היא ללא ספק של אומן טקסטים והגשה.

באלבום הזה שיצא ב2005 הוא לוקח אותנו למסע במוחו הקודח של אדם שמתמודד עם האישי ועם החברתי.

התנועה הבלתי פוסקת בין אדם שחי חיים בודדים ומלאי כאבי לב לבין האקטיביסט שרק רוצה שכבר לא יהיו יותר מלחמות יוצרת סיפור מסגרת שבקלות היה אפשר להפוך לספר מרתק.

הבחירה דווקא במוזיקת קאנטרי בתור התפאורה היא כמעט סימבולית - קאנטרי היא המוזיקה שהכי מזוהה עם הלבנים ה״כובשים״ של ארצות הברית ולרוב נחשבה למוזיקה של האנשים הפחות מלומדים.

הקונטרסט בין השירים הקצביים וה״כיפיים״ לבין השירים הקטנים והאישיים מעביר יפה מאוד את העולם הפנימי הגועש של המספר.

אמילו האריס (זמרת קאנטרי מוכרת) מצטרפת פה בקולות במספר שירים והקול הכל כך מיוחד שלה משתלב מצוין עם הקול של קונור כמעט כמו שני קולות מקבילים שלעולם לא יפגשו.

השיר First day of my life הוא למעשה השיר היחיד שהכרתי לפני האזנה לאלבום.

שיר אהבה של בינו לבינה, מעלה חיוך של אהבה קטנה ונאיבית.

ובניגוד גמור אליו יש לנו את Lua שהוא בלדה קטנה ובודדה על הרס עצמי ובדידות בעולם מנוכר.

שיר שמציג חוויה שרוב מי שחווה דיכאון בחייו יכול בקלות להגיד שהשיר כנראה נכתב עליו.

את Train under the water אהבתי במיוחד. 

שיר שהוא ספק על פרידה כואבת וספק על סוף העולם אבל איכשהו בו זמנית גורם לך לחייך ולהנות מהחיים.

עוד שיר שמאוד בלט לי נקרא Land locked blues שמעביר אותך חוויה של מספר סיפורים מוצלחת במיוחד שמספר את הסיפור שלו לכל החברים מסביב למדורה.

בשיר Poison oak היה משפט שתפס אותי חזק - Let the poets cry themselves to sleep

משפט שמבהיר את הפגיעות והמורכבות בחייו של משורר ויוצר והקונטרסט המשוגע בין האישי לבין הרצון שכל העולם ישמע

בסך הכל מאוד נהנתי מהאלבום הזה שיצא ב2005 ואני נותן לו ציון 8 מתוך 10

שילוב של קאנטרי וטקסטים מיוחדים.

איזה אלבום אתם ממליצים לי לשמוע?

מוזמנים להשאיר אלבומים מעניינים ומפתיעים בתגובות, ללא הבדל ז׳אנר גזע ומין.

שיהיה לנו בהצלחה.